בעבר הכמעט לא רחוק העולם היה פועל קצת אחרת, היחס לנשים היה שונה מהיום, אפשר לומר שונה מאוד. לא הייתה קיימת אפשרות או זכות בחירה בין בני הזוג, הכלל הרווח היה שחתונה הינה למטרת קידום אינטרסים משפחתיים, בין אם זה בעבודה או פיננסים. טקס החנה מתוכנן בקפידה רבה, מקדימה לטקס תקופה ארוכה של תכנון שארכה לפעמים גם שנים. טקס החנה יה נערך בבית הורי הכלה כאשר שם בבית מבטחיה הייתה פוגשת לראשונה את חתנה, בעלה לעתיד. הכלה היתה מחכה לבושה במיטב בגדיה וענודה תכשיטי זהב רבים וכבדים, הסמליות בתכשיטים היא לציין את העובדה שחיי הנישואים זוהרים ויפים כמו תכשיטי הזהב ומצד שני כבדי ובעלי עול ומשקל של חשיבות.

רגע לפני החינה

ממש רגע לפני החינה היו יושבים הורי החתן והורי הכלה ליד שולחן עגול וחותמים על הסכם, כתב התחייבות זה בדומה לכתובה מחייב את הבעל ומשפחתו להגן ולשמור ולכלכל את הכלה מעין מסמך סנדקות אפשר לומר, רק לאחר חתימת ההסכם הופך החתן להיות בן בית רצוי ומקובל בבית הורי הכלה וטקס החינה היה יוצא לדרך.
מהלך הטקס הינו ממש מופע מתוכנן בקפידה, התכנון מחייב את הורי הכלה, הורי החתן המשפחה וחברים להיות כולם במחשבה ומטרה אחת והיא המלחת החתונה וכל מה שמשתמע מכך, במיוחד טקס חינה המקדים.

תכנון אירועי החינה כמו מבצע צבאי מושלם

בשבת האחרונה לפני התאריך המיועד לחתונה היו עורכים תצוגת נדוניות, הכלה ואמא היו מציגות לכל החברות את המתנות שקיבלה הכלה. ביום שני האחרון לפני החתונה הייתה הכלה בחברת בנות המשפחה הולכת למקווה וטובלת בו, כל העת הליווי של החברות ובנות המשפחה כלל שירים, ריקודים וחלוקת מתוקים לכל הסובבים. טקס החינה היה נערך ביום שלישי מכיוון שביום שלישי נאמר "פעמיים כי טוב" ולמחרת היה נערך טקס החתונה. המנהג של חתימת חוזה בדומה לחתימת הכתובה היה במטרה ליצור הבדל משמעותי מהמוסלמים שחיו מסביב, אלו היו מחליפים ומגרשים את נשותיהם יחסית די בקלות ולכן היה על החתן להתחייב בסכומים גדולים וכבדים על מנת שיקשה עליו להתגרש. לאחר חתימת הכתובה ועריכת הקידושין הייתה הכלה יוצאת ומקיפה את בית הוריה 7 הקפות כאשר בסיומן החלו בחגיגה ובמשתה המפואר לכבוד החתונה.

המשתה אינו משתווה לטקס החינה וכלל משקאות חריפים לרוב, מאכלים כיד המלך, החגיגות נמשכו אל תוך הלילה. חלק מהמשפחות היו ממתינים לבוקר להצגת "סדין הכלולות" שלמעשה היה מציין את הפיכתה של הכלה לאשת איש במלא מובן המילה, לאחר מיכן היו יושבים בני המשפחה וממשיכים בחגיגה באכילת מתוקים ושתיית תה חזק. לעדה המרוקאית יש פלגים ובחלק מהפלגים החינה נערכת יום לפני החתונה, אצל אחרים החגיגות אורכות שבוע ימים, בסופו של יום המטרה העיקרית היא לתת לזוג הטרי את שפע הברכות והאיחולים להצלחה, לפרנסה טובה, לבריאות ופריון.